עו"ד שלי שרמן, מומחית בדיני משפחה, גירושין וגישור במודיעין.
איך מחשבים מזונות במודיעין? מעתה חלוקה הוגנת ושוויונית בנטל מזונות הילדים:
לא עוד חובת מזונות אבסולוטית על האב.
לילדים מגיל 6, חישוב המזונות מתבצע מעתה בהתחשב:
1.בהכנסות שני הצדדים מכל המקורות (לא רק מעבודה) והפער בין הכנסות הצדדים.
2.בחלוקת שהיית הילדים בין ההורים.
בית המשפט העליון קובע: יש לבחון את הכנסות שני הצדדים והפערים ביניהן
ולבחון את חלוקת השהיה בין ההורים
בפסה"ד החשוב והתקדימי של ביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15, פלוני נ' פלונית, 19.7.17) נקבע כי החל מגיל 6, החיוב במזונות חל במידה שווה על שני ההורים.
לא עוד חיובו הבלעדי של האב במזונות ההכרחיים כי אם חתירה לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד.
ביהמ"ש העליון קובע, כי יש להתחשב במצבם הכלכלי של שני ההורים, להכנסותיהם מכל המקורות,
וכן לאופן בו מתחלקת ביניהם מהמשמורת הפיסית.
ביהמ"ש העליון מבהיר, כי גם על פי הדין העברי, עדיפה הפרשנות כי שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם מגיל 6 , על פי יכולותיהם היחסיות
(עד גיל 6 לא שונה הדין. חובת המזונות היא אבסולוטית על האב).
במצב של משמורת פיסית משותפת, יתחשב ביהמ"ש בהוצאות הישירות שמוציא כל אחד מההורים על הילד בזמן שהילד אצלו.
בנוסף, חלוקת הנטל תבטיח שבידי כל אחד מההורים נותרים די משאבים הדרושים לכלכלת הילד, למשך מחצית החודש שהילד אצלו,
לבל תיפגע טובתו.
אין זה אומר שהאב פטור לחלוטין מחובת תשלום מזונות, אך ככל שהפערים הכלכליים בין האב לאם ממשיים, ויכולתו הכלכלית של האב עדיפה על של האם,
טובת הילד תצדיק להוסיף ולחייבו לשלם מזונות לידי האם.
באותם מקרים, בהם ההורים שקולים כלכלית או כשמצבה של האם אף משופר יותר, יכול שטובת הילד תחייב, שכל צד יישא במזונותיו.
לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע בכל מקרה לגופו על בסיס מכלול הנתונים
את חלוקת המזונות שתבטיח ככל הניתן את טובת הילד:
בטרם יפסוק ביהמ"ש את החיוב במזונות, עליו להתבונן היטב בתא המשפחתי שלפניו ולשקול את כל הנסיבות הפרטניות
כשהעקרון המנחה הוא רווחת הילד בשני הבתים של שני ההורים.
על בית המשפט להפעיל שיקול דעת בנסיבות כל מקרה ומקרה.
בשלב ראשון, מחשבים את יחס זמני השהות אצל כל אחד מההורים.
לדוג': אם הילדים ישנים אצל האם בימי ראשון, שלישי וחמישי וכל סוף שבוע שני כולל לינה במוצ"'ש; ואצל האב בימי שני ורביעי וכל סוף שבוע שני
ללא לינה במוצ"ש, יחסי השהות הם: 35% לאב ו65% לאם ( 5 לילות מתוך 14 בשבועיים; 5/14).
בשלב שני, מחשבים את יחס ההכנסות בין ההורים.
לדוג': אם האם משתכרת 12,000 ₪ נטו בחודש, והאב משתכר 8,500 ₪ נטו בחודש, יחס ההכנסות הוא 58% לאם ו42% לאב (12/20.5; 8.5/20.5).
לוקחים בחשבון גם כושר השתכרות על פני שנים (ולא רק הכנסה נוכחית, שייתכן שבאופן זמני היא נמוכה).
בשלב שלישי, בודקים מהן ההוצאות של כל ילד בפועל (100% מהצרכים) בחודש. וכן בודקים מהי עלות המדור של הילדים (קורת הגג, קרי, שכירות או משכנתא)
וכן בודקים מהו חלקם של הילדים בגובה הוצאות אחזקת המדור של הילדים (חשמל, מים, גז, ארנונה, כבלים, ועד בית, תיקונים וכיוב').
בהתאם ליחס ההכנסות בין ההורים ובהתאם לחלוקת השהיה, נקבע חלקו של כל הורה בהוצאות של הילדים.
מקרה לדוגמה:
נניח שההוצאות הבסיסיות של ילד אחד, כבן 8, הינן 1,550 ש"ח בחודש (ללא הוצאות חינוך חריגות וללא הוצאות רפואיות חריגות);
הכנסות ההורים הן ביחס של 58% לאם ו42% לאב;
חלוקת השהיה היא 65% לאם ו35% לאב;
תשלום המזונות יהיה:
[1550*0.35]-[0.42*1550]= 110 ₪.
כלומר, הכפלת סכום ההוצאות (1550) ביחס ההכנסה של האב (42%) ולאחר מכן,
הפחתה מהתוצאה (650), את הכפלת סכום ההוצאות (1550) בזמני השהיה אצל האב (35%).
בנוסף, ישנן הוצאות שאינן תלויות שהות, כגון: הוצאות חינוך (חוגים, תשלומים לביה"ס, שיעורים פרטיים וכיוב')
וכן הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י קופת החולים. בד"כ ייקבע כי על הצדדים לשאת בהוצאות אלו, בהתאם ליחס הכנסותיהם,
ובמקרה הנ"ל, האב ישלם 42% מההוצאות והאם תשלם 58% מההוצאות.
דוגמאות מהפסיקה, המיישמות את הלכת ביהמ"ש העליון:
1. שלושה ילדים: בן 7, בן 11 ובת 15. כושר הכנסה אם: 6,000 ₪; הכנסת האב: 11,654 ₪; לצדדים ז' סוציא' שצברו;
האב רכש את חלקה של האם בבית באמצעות משכנתא.
נקבע ע"י כב' הש' מטלין, 30397-12-15, בבימ"ש לענייני משפחה בראשל"צ, כי כלל צרכי הקטינים עומדים על סך 3,770 ש"ח לכל ילד; (כולל מדור ואחזקת מדור).
יחס הכנסות: האם 34%, האב 66%; יחס זמני שהיה: האם 57%, האב 43%;
סכום המזונות שנקבע:867 לכל ילד, ע"פ הנוסחה הבאה:
66%*3,770 = 2,488
מינוס
43%*3,770 = 1,621
_______________
867
2. שלושה ילדים: בן 18, בן 15 ובן 12. הכנסת האם : 14,000 ₪; הכנסת האב: 21,000 ₪; ישנו רכוש לחלוקה. חלקה של האם ינוע בין 800 אש"ח ל-2 מליון ש"ח;
נקבע ע"י כב' הש' שקד, 21810-06-16, בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, כי כלל צרכי הקטינים עומדים על סך 4,130 ש"ח ל-3 הילדים.
יחס הכנסות: האם 1/3, האב 2/3. יחס שהיה: האם 50%-57%, האב50%-43%.
סכום המזונות שנקבע: 916 לילד, סה"כ: 2,750 ₪. מתוכם 1,280 ₪, ישלם באופן ישיר (תספורות, נסיעות, טלפונים ניידים ודמי כיס);
והשאר, 1,470 ₪ (500 לילד), ישלם לידי האם. ללא חיוב במדור; חינוך ורפואה ביחס של 2/3 לאב ו1/3 לאם.
3. ילד אחד (מתחת לגיל 6). האם משלמת משכנתא 2,200 ₪. האב שכ"ד: 3,200 ₪.
נקבע ע"י כב' הש' שקד, 55934-03-17, בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, כי הוצאות הקטין עומדות על סך 1,600 ש"ח לחודש;
הוצ' המדור של הקטין: 500 ₪. סה"כ: 2,100 ₪.
יחס הכנסות: האם 38% (6,000), האב 62% (10,000);
יחס זמני שהיה: האם 57%, האב 43%.
סכום המזונות שנקבע:
עד גיל 6- 1,050 ₪ בחודש (2/3); ויתור בהסכמה על מדור.
מגיל 6- 500 ₪ בחודש (הוצ' תלויות זמן שהות), ע"פ הנוסחה הבאה:
1400 (2/3 מתוך 2100) מינוס 903 (0.43*2100);
סה"כ: 500 ₪
לגבי הוצ' שאינן תלויות שהות: חינוך ורפואה וכו'- לפי יחס הכנסות.
4. שני ילדים, 5 ו-6. יחס הכנסות: האם 40%, האב 40%; יחס זמני שהיה: האם 55%, האב 45%.
נקבע ע"י כב' הש' גולן-תבורי, בביהמ"ש לענייני משפחה בפ"ת, 57199-03-15, כי כל צד ישא בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו, ללא תשלומי מזונות מצד אחד למשנהו;
הן לגבי הוצ' תלויות שהות והן לגבי הוצ' שאינן תלויות שהות.
5. ילד 1 בן חמש וחצי. נקבע ע"י כב' הש' שני, בביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, כי כלל צרכי הילד עומדים על 1,600 ₪ בחודש.
מדור והוצ' מדור: 1,700 ₪. סה"כ: 3,300 ₪.
יחס הכנסות: האם 31%, האב 69%; יחס זמני שהיה: האם 57%, האב 43%.
סכום המזונות שנקבע: עד גיל 6- 3,300 ₪. מגיל 6- 900 ₪ בחודש, לפי הנוסחה הבאה:
69% מ3300=2277; 43% מ3300= 1419; 2277-1386=858 (מעוגל ל900); בתוספת הביטוח הרפואי בסך 120 ₪ בחודש.
בנוסף, הוצ' חינוך ורפואיות חריגות בהתאם ליחס הכנסות- 69% האב ו- 31% האם. קצבת המל"ל לאם.
****
חשוב לזכור! כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבות כל מקרה ובכפוף לשיקול הדעת של ביהמ"ש. כאשר נקבע שכל צד נושא בהוצאות הילדים כשהם אצלו,
הכוונה היא שכל צד דואג לכל צרכי הילדים כשהם אצלו: ביגוד מתאים לכל עונות השנה, הנעלה, הלבשה תחתונה, ציוד, משחקים, ספרים וכיוב'.
